מפעל משנה תורה   כל התורה לכל אחד

זהו המדויק ביותר שיש – נוסח זה מעניק ללומד את הביטחון הנחוץ שלפניו נוסח הרמב"ם המדויק כדי לדייק בו ולצטט ממנו.

זהו הנוסח המופיע בכל מהדורתינו, מהדורת רמב"ם בכרך אחד, והמהדורה המבוארת.

עיקרי ייחודו של הנוסח ועיקרי תועלותיו

• הנוסח
  הנוסח מבוסס על הנוסח שבמהדורת הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל והשוואתו לנוסח שבכתבי יד משובחים ומדויקים, ובפרט כתבי היד התימניים, הידועים במהימנותם, וכתב היד המאושר בחתימת ידו של הרמב"ם לספר המדע ולספר אהבה. בנוסח זה תוקנו סילופי הצנזורה הנוצרית ואלפי שיבושים אחרים שנפלו בדפוסי החיבור במהלך הדורות. נוסח זה מעניק ללומד את הביטחון הנחוץ שלפניו נוסח הרמב"ם המדויק כדי לדייק בו ולצטט ממנו. ההבדלים בין נוסח זה לבין נוסח וילנא הנפוץ הם למעלה מ-10,000 שינויים ושיבושים, מהם עשרות רבות יש בהם הבדלי משמעות מנוסח הדפוסים מן הקצה לקצה.

• חלוקת ההלכות
  חלוקת ההלכות נעשתה אף היא על פי החלוקה המקורית בכתבי היד כפי שהיא במהדורת הרב קאפח בהשוואה לשאר המהדורות המדויקות. לכל הלכה בכתבי היד קבענו פסקה לעצמה. בחלוקה המקורית ההלכות קצרות, "כדי שיהיו סדורים על פה" (הקדמה למשנה תורה, מ). חלוקה מקורית של ההלכות מאפשרת הבנה נכונה של ההלכה בהקשרה ושל סדר הנושאים בפרק. מספור ההלכות במהדורה זו הוא על פי החלוקה שבדפוס וילנא הנפוץ, ומשום כך לעתים הוא בא באמצע הלכה. כשמספר ההלכה בדפוס מתפרס על פני הלכות רבות, מספרנו את ההלכות: א1, א2, א3 וכו'.

• חילופי הנוסח
  חילופי הנוסח המשמעותיים בלבד סומנו בתוך הביאור עם הפניית כוכבית (*) בגוף ההלכה. ציון חילופי הנוסח הללו חוסך ללומד את הצורך להשוות נוסחים מקבילים. השינויים נלקחו מתוך המהדורות המדויקות: מהדורת הרב קאפח (ק'), מהדורת "יד פשוטה" לרב רבינוביץ' (י'), מהדורת "מכון ממרא" (מ'), מהדורת "רמב"ם מדויק" לרב שילת (ש'), חילופי הנוסח שבמהדורת פרנקל, כתב יד אוקספורד החתום על ידי הרמב"ם (א') ועוד כתבי יד. אף הערנו על הנוסח על פי תשובות הרמב"ם וצאצאיו.

• האיורים
  כל האיורים והקטעים בכתב סופר סת"ם שבנוסח הרמב"ם, סורטטו מחדש מעשה אומן בנאמנות למקור ונוספו עליהם סרטוטים לביאור, חלקם זהים לציורים שצייר הרמב"ם בכתב היד לפירוש המשנה.

• ניקוד ופיסוק
  הספר מנוקד ומפוסק וכל ראשי התיבות מפוענחים. מילים מיוחדות נוקדו בנאמנות למקור כניקודן בכתב ידו של הרמב"ם בפירושו למשנה.

• הַפניות
  הוספנו הפניות מלאות לפסוקי המקרא, כולל ציון שינויים מנוסח המסורה, וציטוטים המשלבים מספר פסוקים. בכל מקום שיש דילוג שלא צוין בכתבי היד הוספנו שלוש נקודות בסוגריים מרובעים […]. אף הוספנו הפניות פנימיות ("כמו שביארנו" וכיו"ב) בדברי הרמב"ם.

• הרמב"ם היומי
  ציון תחילת הלימוד של שלושה פרקים בכל יום. בהקדמה למשנה תורה בא גם הציון ללימוד פרק אחד בכל יום.

דוגמאות

לחץ להגדלה

עוד פרטים על הנוסח

נוסח היסוד מבוסס על מהדורת מו"ר הרב קאפח זצ"ל, שנערכה על פי כתבי היד התימניים שהיו
ברשותו, מתוך הכרעה מלומדת ומבוססת בין כתבי היד.

כבר יצא בעולם כולו טיבם וטבעם המעולה של כתבי יד תימן, וכפי שכתבו עורכי הנוסחאות
במהדורת פרנקל בראש "ילקוט שינויי הנוסחאות":

על טיבם של המקורות ראינו להעיר בקצרה: ספרי תימן בני סמכא הם יותר מכולם. מפורסמת הצטיינותם של בני תימן מכל שבטי ישראל בדייקנותם
ובהקפדתם הנפלאה לא לשנות מן המקובל. וידוע שהיו ספרי רבנו עיקר לימודם במשך כל הדורות.
מתוך ספריהם מוכח שלא העיזו מעתיקיהם לשנות כלום ממה שהיה לפניהם. גם ניכר שהיו הסופרים
בני תורה יותר מחבריהם בשאר ארצות הגולה, שבהם היו רוב הסופרים פועלים שכירים ולא למדנים.
וכל הרוצה לדון בענייני דקדוק לשונו של רבנו ראוי לו לתפוס עיקר את נוסח תימן כפי שימצאנו
במדור שינויי נוסחאות.

לכך יש להוסיף שבני תימן פסקו על פי הרמב"ם בכל דבר, למעט חריגים שנער יִסְפּרם. ובכלל,
קשריהם של בני תימן עם הרמב"ם וקשריו עמהם אינם זקוקים להוכחה. נוסח הרמב"ם שימש להם
הלכה למעשה מסורת קבלה חיה ושוקקת, והרי "הקבלה והמעשה עמודים
גדולים בהוראה, ובהן ראוי להיתלות" (הלכות שמיטה ויובל י,ו). גם סדר התפילה
של הרמב"ם (בסוף ספר אהבה) מגלה זהות כמעט מושלמת בהשוואה לנוסח התפילה התימני העתיק.

בדור האחרון נעשו בירורים חשובים רבים בדרכי הכרעת הנוסחאות של החיבור על ידי עורכי
המהדורות המדויקות, תלמידי חכמים ומלומדים. בניסיון לשכלל את הנוסח עד מקום שידנו מגעת,
השווינו את נוסח היסוד לנוסח מהדורות מדויקות אלו.
במקומות שהמהדירים חלוקים ביניהם בדבר הנוסח המתוקן, רשמנו בשולי ההלכה את הנוסח האחר
בלי להכריע ביניהם, והלומד יבחר את הנוסח שהוא מעדיף. השתדלנו בדרך זו לכלול את עבודת
המהדורות השונות ואת דרכי הכרעותיהן בין כתבי היד ולהניח לפני הלומדים דבר שלם שאינו
שנוי במחלוקת.

לפנינו עמד גם תצלומו של כתב יד אוקספורד 577 (הונטינגטון 80) – כתב יד עתיק ומשובח המחזיק את הספרים המדע ואהבה שאושר על ידי רבנו בסוף ספר אהבה, לפני סדר התפילה, בכתב ידו: "הוגה מספרי, אני משה ברבי מימון זצ"ל". כתב היד הועתק כנראה מכלי שני או שלישי, ועל כן לא היה באיכות טובה, ולאחר מכן הוגה מספרו של הרמב"ם והושבח נוסחו. מכל מקום ודאי שאינו כ"ספר העזרה" ואינו נקי משגיאות. ואולם מעלתו העיקרית היא בהגהות שנעשו בו, ברובן על ידי העברת קו מעל המילים או על גביהן לצורך מחיקתן. אך מי ידע לומר על כל הגהה והגהה איזו נעשתה מתוך ההשוואה ואיזו לא? איזו נעשתה על ידי הסופר בשעת ההשוואה ואיזו נוספה בשנים שלאחר מכן? ובמילה שאינה מוגהת, המתוקנת היא או שנעלמה מעיני המגיה? לכן, גרסנו כגרסת כתב יד זה רק במקומות שבהם הגרסה מאושרת מכתבי יד מעולים ועדי נוסח מהימנים אחרים. וכשניכר היה שנוסחו משובח מנוסח כתבי היד האחרים, אף לא הערנו על הדבר. כך לא ציַּנּוּ שינויי נוסח שאין בהם כדי שינוי משמעות.

חתימת כתב יד קדשו של הרמב"ם

מהדורתנו הושוותה באמצעות הגהת צוות מגיהים וכלים ממוחשבים עם נוסח כל המהדורות המדויקות
הנזכרות לעיל באדיבות המהדירים. במקרים חשובים של ספק, אף טרחנו לבדוק את הנוסח בכתבי
יד תימניים עתיקים נוספים, שתצלומיהם נמצאים במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבבית הספרים
הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

באמצעות כל זאת עלה בידינו בסייעתא דשמיא לנכש טעויות
סופר רבות שנפלו במהדורת הרב קאפח.