הרעיון הגדול

הכל בתמציתיות

בקצרה, חזונו של מפעל משנה תורה הוא שכולם יכירו את התורה השלמה, לאן המציאות היהודית חותרת "בגדול", והדבר יהיה פשוט ונגיש. בהבנה זו, אין ספק שהרמב"ם הוא האיש, ואין ספק שמשנה תורה הוא הספר.

משנה תורה הוא הספר למי שמבקש לא רק לימוד של כאן ועכשיו (הלכות שבת, ציצית וכו'), אלא בניית משהו גדול: טהרה, מקדש, מלכים ומלחמות, משפט עברי, נבואה, נזירות ועוד ועוד.

המטרה היא להקיף בקצרה את הקלאסיקה של היהדות, כדי שאדם מן השורה (ולא רק תלמיד חכם) ידע לאן המציאות היהודית חותרת. זה מיועד לכל אחד. לצבור היקף ידיעות בזמן קצר, ואת היסודות בעיקר.

זה מסר ישן-חדש, בהיר יותר מהמשנה, תמציתי יותר מהתלמוד, ארץ ישראלי יותר מכל מה שקיים, בתיאור חי של מה שיש ומה שעתיד להיות, שדוחף את האדם קדימה, למה שחסר לו. זה דורש שינוי תודעתי ארוך טווח, להעמיד אנשים שמכירים את השאיפה היהודית, את מכמני התורה שבעל-פה, ואת הודה הנכבד. הרי אם אנשים מסתכלים רחוק, הם לא יאבדו את הדרך שנמצאת מולם. במובן מסוים זו מהפכה שתבוא, הרי כשיבנה המקדש המציאות שלנו תראה אחרת, גם מה שנתפס היום כמו החגים יראו אחרת לגמרי, די להזכיר כי אפילו ההושענות (שיתבטלו) נעשו רק "זכר למקדש". בלי חזון גדול – זה לא יקרה, תמיד נדשדש באותם בעיות (אמיתיות). והחזון הגדול, לא זה של הגלות, נמצא כאן, בספר הזה של משנה תורה.

אנו סבורים שאם נצליח לפרוץ את התודעה הזו לרבים, לתלמידי חכמים כמו גם לצעירים – ניטע את הזרעים (המיובשים כבר זמן רב) הפוריים ביותר.

החזון

אין חולק על כך שבאין חזון יפרע עם, וכשיש חזון – בהיר, נשגב, נחרץ, משותף – אפשר לעשות נפלאות. החזון של מפעל משנה תורה – שהוקם ביוזמת יוחאי מקבילי אבל משתתפים בו גופים רבים יחד עם אנשים פרטיים – הוא שהכל, לא רק תלמידי חכמים ובעלי סוד, יכירו את התורה השלמה, לאן המציאות היהודית חותרת "בגדול", והדבר יהיה פשוט ונגיש. בהבנה זו, אין ספק שהרמב"ם הוא האיש, ואין ספק שמשנה תורה הוא הספר.

הרמב"ם הוא האיש

הרמב"ם הוא דמות מופת רבת-אנפין (רב, פוסק, הוגה דעות, איש מדע, רופא וכו') הנמצא בהערכה של קונצנזוס רחב שהכל עוסקים בתורתו (לא רק ספרדים או אשכנזים, לא רק חובשי ספסלי בית המדרש או רק אקדמאים או רק רבנים, אלא הכל עוסקים במשנתו, אפילו ברמה בינלאומית). על דמותו נפרט {קישור למאמר "הרמב"ם הוא האיש"}.

משנה תורה הוא הספר

אין כוונתינו שבכל דבר יפסקו על פי הרמב"ם, אלא שיכירו את משנתו וזו תהיה להם תשתית. יאמר מראש: גם אם תקום הסנהדרין ותדרוש משום מה להסיר את משנה תורה מן המדף, אנו נהייה הראשונים לציית. אך זו לא הנקודה. נדמה כי הסיבות שהניעו את הרמב"ם לכתיבת חיבור זה מתוארות בהקדמתו. נדמה שהן תקפות גם בימינו, ואולי אף יותר.

הסיבה הראשונה היא המספר הרב של המקורות העומדים בפני היהודי, העומד נבוך מול אוצר הספרות היהודית ואינו יודע באיזה מהם להתחיל ללמוד וכיצד לפלס את דרכו בהם. מעטים הם המצליחים להקיף ולכלול את הדר גדולתה של התורה בשלמותה: הנחיה אישית ולאומית בדרכי הבורא יתברך, הפרוסה על כל תחומי החיים: מקדש וטהרה, המשפט העברי, המלוכה, הנבואה והנזירות ועוד. מתוך צורך זה, מגיש הרמב"ם לפני הלומד תמצית התורה שבעל-פה על כל ענפיה, כעין "מפה", בבהירות ובסדר מופלא.

הסיבה השנייה היא הקושי, שהיום הוא חמור יותר מתמיד, להכריע בין דעותיהם של חכמים, ובכך להביא את המציאות אל מימוש החזון הגדול של העם היהודי – תורה אחת והלכה אחת לכל, בלא זה אומר בכה וזה אומר בכה ואין הכרע ביניהם. תפיסה זו, שלא להכריע בהלכה, מעקרת את הכוח המניע להופעת התורה בחיי המעשה. מתוך כך קם הרמב"ם והכריע בכל עניין, והעמיד לפני הלומד מסכת שלמה ומקיפה, מוכרעת וברורה, של משנה הלכתית המיועדת לכל: "קטן וגדול, איש ואישה, בעל לב רחב [=הבנה עמוקה] ובעל לב קצר" (הלכות יסודי התורה ד,יג). הכרת תשתית זו מסמנת את היעד הברור, בלא חשש ובלא פקפוק. המבנה האדריכלי של הספר מוליך את הלומד מהדברים הבסיסיים, דרך התורה כולה עד לימות המשיח.

החזון של מפעל משנה תורה מתואם לזה.

בשלב הראשון הוצאנו את משנה תורה בכרך אחד, מדויק, טהור ואנו מאמינים כפי שהרמב"ם רצה לראותו: כל התורה כולה שהיא רחבה מני ים, כשהיא באופן תמציתי – בכף הי"ד, עם מפתחות. מאוחר יותר הוצאנו אותו מנוקד ועם תוספת מפתחות. בשלב השני העמדנו לפני הציבור סדרה מבוארת בתמציתיות שהכל יהיו משמשים בה. נרחיב על כל בהמשך.

כל אלו ביחד זיכו את המפעל בפרס לתרבות יהודית ע"ש יעקב אגרסט לשנת תש"ע של משרד החינוך והתרבות.

מורה הנבוכים

בשלב השני הוצאנו את "מורה הנבוכים" בשלושה כרכים, עם נוסח מדויק ותרגום נאמן, ביאור והרחבות. על מהדורה זו ראה פירוט באתר מפעל משנה תורה.