הורדת אפליקציה
צור קשר
הצטרפו לפייסבוק
ספר זרעים
במה עוסק הספר?
ספר זרעים הינו הספר השביעי ב"משנה תורה".
ספר "משנה תורה" אינו פותח בספר זרעים, אלא ספר זרעים הוא שיאה של המחצית הראשונה של ספר "משנה תורה", העוסקת ביחיד, המובילה אל המחצית השנייה, העוסקת בחזון הלאומי, המקדש והמשפט.
מה הקשר בין המצוות התלויות בארץ, לחסד וחברה מתוקנת?
הרמב"ם מתחילה התכוון לכתוב ספר המתחיל כתורה מן היסודות, מן החזון שנגזר ממנו המעשה להקים את בניינה המפואר של התורה. לכן אינו עוסק רק במה שעושים כאן ועכשיו אלא גם במה שצריך לשאוף אליו.
ספר זרעים עוסק בחזון זה ודורש מן האדם שלא ישכח את החברה סביבו, את עצמו ואת הקודש שמעליו. הדאגה לחלשים בחברה, החמלה על חסרי האמצעים, אינה מסתיימת רק בנתינת דגים, אלא בנתינת חכות לדוג בהן, להעניק להם כלים לכלכל את עצמם. המציאות מעודדת השקעה והפקת רווחים, אלא שהדאגה לעניים נעשית בראשית קצירת הרווחים (הפאה והלקט ודומיהם), ובה אנו מזמינים את חסרי האמצעים להשקיע, לעמול, לקצור, ללקוט, לבצור ולהתאמץ להשיג את מה שהניח להם בעל השדה.
הדאגה לעני אינה רק כלכלית-חומרית אלא גם נפשית-סיעודית. אסור ללחוץ עליו. אסור לפגוע בו. צריך לתת לו "בסבר פנים טובות ובשמחה". צריך להפגין השתתפות במצבו, לומר לו מילה טובה, ו"מתאונן עמו על צרתו… ומדבר לו דברי תחנונים ונחמות" לצד "פייסהו בדברים".
הדאגה לעניים אינה מסתכמת בנתינת מתנות העניים ובמעשר עני. הנתינה צריכה להיות מתמדת, כל הזמן, בכל קהילה, לעקוב אחר מצב העניים ולהזמין לכל שמחה את "הלוי והגר היתום והאלמנה". זו גם מטרתו של מעשר שני, להשתתף עם אחרים ולאכול אותו יחד בירושלים, כדי "לחזק את האחווה והאהבה בין בני האדם חיזוק גדול". מעשי החמלה והדאגה מעצבים את האדם להיותו רגיש, לתת לכל אדם את המגיע לו. לפיכך גם העני חייב לתת צדקה. מתן ראשית היבול מלמד את האדם לנהוג בענווה, לדעת שחלק מעבודת ה' הוא לזכור את מצבי מצוקתו בשעה שרווח לו.
הנתינה ממעטת את הרדיפה אחר תאוות האכילה וצבירת הממון. המרוויח העיקרי מזה הוא הנותן, המעניק לנפשו את אצילות הלב, את הכרת האמת שהעולם ניתן לו בחסד. לכן נאמר בתורה: "ולך תהיה צדקה".
אחת לכמה שנים, על האדם לשמוט את מאמציו ויגיעתו, להניח לנפשו להסתפק במה שצריך, להכיר שהארץ לה', ושהיא צריכה לשבות שבת לה'. הכרה זו היא הכרת הקודש. כך גם הביכורים, ראשית הפרי שהבשיל, מובא אל המקדש; התרומה, החלק הראשון ביבול, ניתן לכוהני ה', וכן גם שאר הראשיות (פדיון אדם ובהמה, הזרוע והלחיים והקיבה).
הכרת ה' הצרופה היא המביאה טוב לאדם. הסבל האנושי מעבודה זרה ותפיסותיה המסוכנות מורחק במצוות כלאיים וערלה. הטוב הוא להתדמות לטוב בעולם, "כי ממך הכל ומידך נתַנו לָך".
